התמכרויות למיניהן – כיצד ניתן לעזור לבן משפחה לפנות לטיפול?
מאת אלכס ביאלוסטוצקי 17 ביולי 2016
התמכרות לסמים, אלכוהול הימורים וכו.. – כיצד ניתן לעזור לבן משפחה לפנות לטיפול ולהצליח בו – נקודות למחשבה והירהור למשפחות והורים למכורים פעילים או כאלו שעדיין לא התייצבו בדרכם החדשה.
יש להדגיש כי הנקודות שמועלות כאן הן לצורך העמקת ידע. בכל מקרה של נקיטת פעולות כלפי המכור, יש להתייעץ עם איש מקצוע טיפולי. (פסיכיאטר, פסיכולוג קליני, קרימינולוג קליני או עובד/ת סוציאלי/ת קליניים)
- משפחות המתקשרות לקבל סיוע בקשר למכור, יקבלו ברוב מקומות הטיפול תשובה שאם המכור לא מבקש בעצמו את הטיפול, אין מה לעשות וצריך לחכות עד שיבקש.
אנו מאמינים כי ניתן לפעול ולהקדים ולהאיץ את פנייתו של המכור לטיפול.
(לחלק גדול מהמוסדות כולל הציבוריים, אין את המשאבים להנחיית המשפחות. ולכן התשובה המוכרת ש”אין מה לעשות, עד שלא ירצה בעצמו”. )
.
- בפעולות כלפי המכור, המשפחה לא יכולה למצוא בדרך כלל תשובות חדות וברורות חד משמעיות ותקפות לאורך זמן. אלו (הפעולות הנכונות) משתנות מרגע לרגע, מיום ליום, וממצב למצב.
- באופן כללי המסר שאמור להיות מועבר למכור הנו בכיוון של: “אנו מוכנים לעזור לך בהחלמה, לא מוכנים לשתף פעולה בהתמכרות ובהרס העצמי”
כמובן שהאתגר הוא כיצד ליישם ןלהמחיש מסר זה במעשים בפועל.
.
- בכל מקרה פעולה עדיפה על אי פעולה ועל הצדקת אי הפעולה, גם אם אינה מדויקת ביותר. התמכרות הנה מצב המדרדר את האדם ואת סביבתו המיידית והרחבה.
- תוצאות הפעילות הנכונה מול המכור אינן מביאות בדרך כלל לתוצאות מיידיות.
לוקח זמן למשמעות הפעולה להיות מופנם אצל המכור. לפעמים אף יראה כי יש נסיגה ותוצאה הפוכה.
.
- המכור מתקשה לסמן ולעמוד בגבולות שלו, על המשפחה לשמש כמגבילים, עד שבתהליך הטיפול ילמד המכור לשים גבולות לעצמו.
- שוב נחזור כי הצבת הגבולות על ידי המשפחה, חשוב שתיעשה בליווי מקצועי. שכן יש מצבים בהם החשיבות הנה להכלה וקבלה ולאו דווקא לגבולות.
בוודאי שכאשר יש אדם אם סיכונים נפשיים וסיכונים אובדניים, יש להיוועץ במומחים אם, כמה ואיך לשים גבולות.
.
- המכור, חווה את עצמו לא פעם כחצוי. הוא רוצה להפסיק, מאמין באמת שיצליח ומתוך כך גם משכנע את סביבתו. כאשר אינו מצליח, הסבל גדל.
- מבחינה זו שוב עלינו להדגיש, כי במקביל לגבולות, ננסה להמחיש סובלנות והכלה למכור שנחשל ונציע לו ללוות אותו שוב לטיפול. “מוכנים לעזור בהחלמה, לא משתתפים במחלה”.
- נזכור כי המכור לא בחר במחלתו והוא מתמודד עם בעייה מורכבת , גם אם הוא מכחיש אותה. (אף מכור לא החליט בגיל בית ספר להיות מכור סובל בבגרותו)
- גם המשפחה לא בחרה בכך שיהיה בקרבה מכור. אנו חיים בעידן בו ההתמכרויות הן בגדר אפידמיה, מגפה. ואין אשמה באיש על כך שאדם מסוים נדבק במחלה. אם זאת האחריות להחלמה היא של המכור ושל משפחתו.
- תהליך ההתמכרות סוחף את המשפחה לתוך מערבולת וקשיים מצטברים שמקשים עליהם לפעול נכון.
- לפעול נכון הנו דבר טבעי להורים, עליהם רק להיזכר ולהשתחרר ממועקות שונות של ההתמכרות של בן משפחתם. (כולנו זוכרים מה זה לדוגמא ללמד נכון ילד לרכב על אופניים, לא קרוב מיידי כדי שיצבור ביטחון, ולא רחוק לגמרי שלא ירגיש נטוש.
- עם כניסה לטיפול לא נגמרה העבודה, נושא הגבולות יחזור בדרך כלל במהדורה מעודנת יותר. כלומר עבודת המשפחה והמסר מצדה צריך להמשך אף לאורך הטיפול, ובעיקר בנקודות קושי בהם המטופל ירצה לסיים לפני גמר התכנית.
- אחת החוויות המשמעותיות עבור מטופל, הנה התובנה שאינו לבד במאבק, יש לו חברים ואף מנחים שילוו אותו במאבקו. באותה מידה לגבי המשפחות, חשוב שיבנו מערכת תמיכה והכוונה בכדי שירגישו שאינם לבד במאבק השוחק והקשה.
- מבחינה זו בנוסף ליועצים/מטפלים וקבוצות טיפוליות. מומלץ להצטרף לקבוצות “אלאנון” ונאראנון”, שהן קבוצות תמיכה עצמית למשפחות מכורים שפועלות על פי עקרונות זהים לאלו של אן.אי. ואי.אי. , בהם משתתפים המכורים. (יש עוד סוגי קבוצות בהתאם לאופי ההתמכרות , הימורים, יחסים , עבודה , אוכל ועוד. את כולם ניתן לאתר באינטרנט. ההשתפות חינם .
לסיכום, חשוב לשמור על תקווה, כי החלמה הנה אפשרית. יש להתייעץ לפעול ולחכות בסבלנות לתוצאות. לבחון את התוצאות להתייעץ ולפעול שוב. עד למצב החלמה מתחילה וממשיכה.
לנקודות שהועלו כאן, נוסף סרטון, נקווה שהנקודות כאן והסרטונים, יהוו גורם מסייע ומבהיר למשפחות הזקוקות לכך.