אולי קצת מוקדם מידי מצידי להעביר מסר, כמי שעדיין מטופל, אבל הייתי כן רוצה לספר מעט על מהו המרכז בשבילי ועל התהליך שאני עובר.

 

כשהגעתי לשיחה איתך, אלכס, ידעתי שיש לי איזושהי בעיית סמים ואלכוהול, ולא היה לי מושג לקראת מה אני הולך (שלא נדבר על ה”פוביה” שהיתה לי מכל מה שקשור לNA). למזלי הרב הסכמת לללכת לקראתי בנושא הטיפול (אז לא הבנתי כמה זה לא מובן מאליו – היום אני אסיר תודה על הפתיחות והנכונות שלך!), והתחלתי את הטיפול. הדבר הראשון והחשוב ביותר שגיליתי במרכז הוא שאני לא לבד. אחרי שנים של בדידות והרגשה של חוסר שייכות, פתאום הרגשתי שאני חלק ממשהו. וזה היה המון בשבילי.

 

לאט לאט, בעזרת הקבוצה, בעזרת לוריס המדהימה, בעזרתך ובעזרת שאר הצוות גיליתי שלא רק שה”איזושהי בעיית סמים ואלכוהול” שלי היא התמכרות של ממש אלא שהיא רק קצה הקרחון של בעיות התמודדות שיש לי עם החיים ועם עצמי. זה גילוי מאוד מאוד קשה, אבל בזכות צורת הטיפול המיוחדת, האינטימיות והאכפתיות, עזרתם לי להפוך את הגילוי הכואב הזה לנקודת הזינוק במאבק שלי ב”מחלה”, נקודת זינוק להתחלה של חיים בריאים יותר ונעימים יותר עם עצמי (כן כן עם עצמי), מבלי שיהיה לי הצורך בעזרה של חומרים משני מצב רוח.

 

היום אני מטופל במרכז כבר מספר חודשים, הולך בקביעות לפגישות NA (הפוביה נעלמה ואת מקומה תפסה תחושת הקלה ואסירות תודה), יש לי חונך מדהים ואני ממשיך יום יום במאבק. זה לא קל, אבל זה הולך והופך קל יותר ויותר, ומי היה מאמין – יש לי היום אפילו רגעים שבהם אני מסוגל לסבול את עצמי, ואולי אפילו טיפטיפה להנות ממה שיש לי. אין לי ספק שכל הטוב הזה רק ילך ויגדל, ככל שאמשיך בדרך.

 

אלכס ולוריס – אני מאמין בדרך שלכם! בשבילי היא בהחלט עובדת.

 

תודה על הכל, אני בהחלט אמשיך לבוא.

חג חירות שמח