קבלת שבת וקידוש ללא יין – על מה ולמה?

קבלת שבת וקידוש ללא יין – על מה ולמה?

מאת אתר ״אחווה״ 1 במרץ 2017

בתגובה לשאלות שנשאלות בנושא של חשיפה לאלכוהול בשלבי ההחלמה הראשוניים ובכלל, העלנו כאן מספר הנחיות הניתנות בדרך כלל במרכזנו.

כל הכתוב מתייחס להתמכרות לסמים ולאלכוהול, אך נכון לא פחות גם להתמכרויות אחרות, אפילו כאלו שלא קשורות לחומרים. (הימורים, התנהגויות)

1. אין לשתות יין אפילו לצרכי קידוש, ניתן להסתפק בתירוש.
2. חשוב שבבית המחלים לא יהיה אלכוהול בשום צורה .
3. לעיתים גם המכולת או בית הקפה עלולים לגרום לכמיהה מעצם מראה המשקה.
4. אם הזמן וכעבור חודשים מספר , המכור המחלים ידע את המרחק הנכון עבורו.
5. אם הזמן המחלים לומד מה לעשות עם כמיהה (דודא) שיכולה להתעורר פתאום.
6. אין הכוונה כי אי פעם יהיה מומלץ לעבוד כברמן או להיות בחשיפה גדולה מידי.
7. למכורים להתנהגויות , אנו ממליצים על הימנעות משתיית אלכוהול, לפחות למשך הטיפול ולפחות לשנתיים.
8. כך גם למי שעבר אירוע פסיכוטי או משבר נפשי אחר, וגם אם נראה לו ולאחרים כי הוא לא מכור. עדיין ההמלצה היא להמנע שנתיים. וכמובן להיוועץ בפסיכיאטר המטפל.
9. ההמלצות על הימנעות חיוניות להחלמת המכור. מי שאינו מכור גם לא יקבל זאת כגזרה קשה. לעומת זאת מישהו שחושב שאינו מכור, אך מתקשה להימנע משתייה בהסברים שונים, המצב משקף בעייתיות .     (אילו "גזרנו" לא לאכול פאפאיות שנתיים, בטח היו פחות התנגדויות.)
10. מניסיוננו הממושך, שתיית אלכוהול, גורמת לחזרה להתמכרות. ולו בגלל הורדות העכבות שיש אחרי שתיית אלכוהול.
11. יש סכנה מיוחדת לאלו שבכל זאת שותים, אך לא חוזרים להתמכרות הבסיסית שלהם, או שותים לאורך זמן בצורה נורמטיבית. חלק גדול ממקרים אלו הנם בגדר תעתוע עצמי אשר בשלב כלשהו גולש חזרה להתמכרות פעילה, ואף חמורה יותר מאשר הייתה קודם.

כמה דוגמאות והמחשות כפי שתוארו על ידי חברה בטיפול.

אחרי פסיכוזה בעקבות סמים, לאחר תקופת ניקיון, חזרתי לשתות קצת ואז לעשן קצת. כל פעם שלא קרה כלום שמחתי וחשבתי שהכל בסדר.   עד שלא, וחטפתי עוד אחת.   בתוך ההחלמה, בפעם הזו הבנתי ש"מידי פעם", זה כמו לזרוק פטיש באוויר מעל הראש, בעיניים עצומות, ואם לא פגע פי זה בסדר.   אבל בסוף הוא תמיד פוגע.

למכור לשתות מידי פעם אלכוהול, או לזלזל בהנחייה של   מקומות- דברים – ואנשים.     זה כמו לעשות מנגל יום יום מעל הדליפה של הכור בצרנוביל.             בסוף הקרינה מצטברת וחוטפים בעיות קרינה. (כמיהה/דודא)

אמר אחד הותיקים בהחלמה, השתייה שלי הייתה כמו טנגו עם גורילה, אני זוכר שרציתי ובערך איפוא התחלתי, אך כשרציתי להפסיק , גיליתי שהגורילה מחזיקה בי.           עכשיו אחרי שנחלצתי, יהיה זה לא שפוי לנסות ואלס עם אותה גורילה, או בכלל להתקרב אליה.

אלכהול? מה זה? לא רלוונטי לי להיום, תבוא מחר.

ועוד תוספת קטנה מהערות של שלושה ממטופלי המכרז שעברו על ההמלצות לפני פרסומם:

1. הוסיף המהמר שלנו ואמר, שגם ערוצי ספורט, אירועי ספורט ובמקרה שלו גם טלפון נייד או מחשב, הם בבחינת גורם שמעורר כמיהה.
2. הוסיף חבר נוסף, שכל חיי הלילה, אירועים ובילויים מאוחרים מסוכנים, בתחילת הדרך ממליץ על שעות שנה סדירות, והמנעות ממקומות בהם יש אווירת "חינגה" או "חפלה".
3. הוסיף השלישי ואמר, אירועים , ובעיקר מחייבים, (כמו חתונה או אפילו ברית ) מסכנים בתחילת דרך, ואם לא ניתן להמנע ולוותר עליהם, יש להגיע אליהם לאחר התייעצות עם המטפלים, או ספונסר בקבוצות. ולנקוט צעדים מחזקים, כמו חבר מלווה, ו/או סיכום על קשר עם החונך. לפני ואחרי האירוע.

כמובן שכל הכתוב כאן אינו ממצה את כל הדיון, נשמח להרחבות ולשאלות בנושא

תודה וברכות

צוות מרכז "אחווה"